מכירים את זה שיש אדם אחד בשכונה שמעורב בכל פעילות?
מניין בבוקר? הוא כבר אירגן. תרופה באמצע הלילה? יש לו גמ"ח. פעילות לילדים בחופש? תפנו אליו. לא תמיד רואים אותו אבל תמיד הוא שם. גם בגוף שלנו יש מישהו כזה שמתערב כמעט בכל התהליכים, החל בחשיבה וזיכרון וכלה בהפעלת המערכת הפיזית והרגשית. זה המוח. בכל רגע נתון הוא זמין לקבלת מסרים ולתגובה בהתאם. הוא זה שאחראי על הניתוח והפרשנות של הגירויים שמגיעים דרך החושים, ועל בחירת תגובה הולמת ומתן פקודות לביצועה.
ועכשיו תנו ניחוש, כמה שוקל המוח של הילד שלכם?
ובכן הנה הנתונים: מוח של פיל שוקל 6 קילו, מוח של שימפנזה שוקל 400 גרם. מוח של חתול הוא פחות מפותח ושוקל רק 30 גרם. ומה עם מוח של אדם? ובכן, מוח של מבוגר שוקל פחות מקילו וחצי, ואילו מוח של ילד שוקל כ- 400 גרם.
אנחנו רגילים להשתמש בביטוי "ראש גדול" כדי לתאר מוח מפותח. השאלה היא האם עובדתית זה באמת כך. האם אנשים בעלי מוח גדול הם בהכרח חכמים יותר? במשך שנים רבות חוקרי מוח ניסו לבחון את הקשר בין גודלו של המוח לבין מידת האינטליגנציה של האדם. בשנת 1830 טען פרדריק טידמן, מומחה גרמני לאנטומיה, שקיים קשר בין גודל המוח לבין "האנרגיה הנפשית של האדם". בעקבות פיתוחם של אמצעי הדמיה שונים, נערכו ועדיין ממשיכים להיערך מחקרים חדשים בתחום. לדוגמה: ממחקר שנערך באוניברסיטת ריצ'מונד עולה כי יש קשר בין גודל המוח לIQ, ואנשים בעלי מוח גדול הגיעו לתוצאות גבוהות יותר במבחני אינטליגנציה. מחקרים אחרים שמים דגש לא על גודלו של המוח אלא על מספר הקשרים הבין-עצביים שבו, וכך מסבירים את העובדה שמוחו של אלברט איינשטיין היה קטן מהממוצע. כך או כך, ברור שכל פעילות מוחית תורמת לשינוי במבנה המוח: אם ביצירת סינפסות חדשות ואם בהגדלת הנפח והמשקל.
מה קורה למוחו של תינוק?
במהלך החודש הראשון לחייו, גדל מספר הקשרים (סינפסות) במוח של תינוק באופן דרמטי, ועולה מ- 50 טריליון ל- 1 קוודריליון. לרובנו המספרים האלה לא אומרים הרבה, אך חשוב שנבין שמדובר בגידול מטאורי. לשם השוואה: אם גופו של התינוק היה גדל באותו קצב שבו מוחו גדל, הוא היה מגיע למשקל של 77 קילו תוך חודש! תארו לעצמכם כמה אנרגיה צורכת גדילה מואצת שכזו. בדיקות של הפעילות המוחית הראו כי מגיל חצי שנה עד שנה, קליפת המוח הקדמית יוצרת סינפסות בקצב כל כך מהיר, עד שהאנרגיה שהיא צורכת לשם כך כפולה מהאנרגיה שדורש מוחו של אדם מבוגר. נתונים אלה מסבירים למה תינוקות מבלים שעות ארוכות בשינה: הם פשוט עובדים קשה…
חשוב שנדע: המוח לא מפסיק לגדול. בכל פעם שאנחנו יוצרים גירוי אנחנו מעוררים פעילות מוחית ומאתגרים את המוח. בכל הזדמנות כזו משהו במבנה המוח משתנה: נוצרות סינפסות חדשות, אזורים רדומים נכנסים לפעולה, והמוח אכן גדל.