אם הגעתם בחצות רק כדי לבדוק שהשמיכה של הילד לא נפלה, וגיליתם שהוא 'רוקד' ומתפתל במיטה, כנראה שהוא סובל מתולעים, המכה שאינה כתובה בתורה. עד כמה שחיפשתי בשדה המחקר, לא מצאתי אף מאמר שמצביע על קשר בין תולעים לפגיעה מוחית, מהסיבה הפשוטה שלמיטב ידיעתי אף אחד לא בדק את זה. במציאות, אני פוגשת מספר רב יחסית של ילדים עם פגיעה מוחית ועם תולעים. יש ילדים שזה מפריע להם בשנת הלילה והופך אותם לעצבניים גם במשך היום, ויש ילדים שאפילו לא מרגישים את זה בגלל סף תחושה נמוך, בכל מקרה חייבים למגר את התופעה, ולו רק בגלל שזה עלול להדביק את כל המשפחה. אשאיר לכם את המשימה להעלות השערות מה הסיבה לקשר, מה שיותר חשוב זה למצוא פתרון יעיל.
אז הפתרון הקלאסי הוא וורמוקס, תרופה יעילה וותיקה, אלא שאני לא בטוחה שמתאימה לילדים עם פגיעה מוחית. בעבר נטען שהיא גורמת למומים בעוברים, וכן נמנעו מלתת אותה לילדים מתחת לגיל שנתיים. אמנם הרופאים טוענים שהוורמוקס לא חודר למערכת העיכול או לדם, אבל הייתי מציעה להיזהר.
אופציה אחרת היא 'להרעיב' את התולעים. המזון המועדף עליהן הוא סוכר, ובמיוחד ממרח שוקולד. אז אם חיכיתם לדחיפה כדי לעשות שינוי מרענן בתזונה – קיבלתם. תוסיפו שום כתוש לגבינה, שמן זרעי דלעת לחומוס או לסלט, ולמשקיעניות: אפשר להכין כדורי שוקולד (איזה שוקולד? אבקת חרובים) עם גרעיני דלעת טחונים, כמובן להקפיד שלא יהיו קלויים.
יש עוד תרופות סבתא: לדחוף לפי הטבעת 'נר' שום, רק לצפות אותו בחמאה או ווזלין, שלא ישרוף. עוד פטנט ששמעתי אבל לא ניסיתי: לשים על הטבור פרוסת חלה טבולה בחומץ. אם הילד שלכם גיבור ומסכים לנסות ספרו לי איך היה. אני לא מזכירה כאן את אמבטיית הסוכר הידועה, כי זה מספק הקלה רגעית ולא פתרון אמיתי.
עוד פתרון אפשרי הוא טיפול הומאופטי. מהניסיון שלנו עם כמה ילדים מאירים זה עבד גם במקרים ממש כרוניים. החיסרון היחיד הוא המחיר: יעוץ עולה כסף, וגם הרמדי עצמו. אין תרופה אחת שמתאימה לכולם, אז זה דורש קצת 'משחק' של ניסוי וטעיה, אבל בסוף עובד נהדר.
יש עוד פתרונות קסם, אבל הדבר החשוב ביותר הוא שנהיה ערניים גם כשהילד ישן, ונבחין בכך שמישהו מציק לו באמצע הלילה, ולא ננוח ולא נשקוט עד שהילד שלנו ינוח וישקוט.
עיצוב ובניה Odesign