אחת השאלות הפילוסופיות שהטרידו את הילדים שלי הייתה: איך זה שכל מה שטעים – לא בריא, ומה שבריא לא טעים?
במקרה או שלא במקרה, השאלה עלתה בדיוק אחרי שהגשתי קינואה… לילדים אמרתי ש'לשאול זה בריא', ולעצמי החלטתי דבר ראשון להשתפר בבישול קינואה, ודבר שני לשבור את המשוואה. כך נוצר בביתנו פס ייצור של ממתקים בריאים. התחלנו בעגבניות שרי (סוכריות מהטבע), המשכנו בדובדבנים (בלי הקצפת) ולכבוד החופש השתדרגנו בארטיקים, כי איך לעבור חופש שלם בלי ארטיק ראוי לשמו?
אז אחרי שניטרלנו את החומרים הלא רצויים שיש בארטיק מתועש, הפכנו את הארטיק מתחליף בדיעבד למאכל כמעט חיוני בתפריט, שיש בו ויטמינים ומינרלים, שומנים טובים ואפילו מנת חלבון.
אבל מעבר לרכיבים התזונתיים ולכיף שבארטיק, יש בו גם אלמנט של גירוי תחושה, בדיוק מהסוג שהילדים שלנו זקוקים לו. כולנו יודעים כמה אזור הפה של ילדים זקוק לגירוי, לכן הם לועסים שרוולים, מלקקים מעקות מלאי חיידקים ונושכים בהונות.
לילדי התחושה האלה, ארטיק יכול לתת 'מכת קור' מעוררת, שמגיעה דרך הלשון היישר אל המוח ומעניקה לו גירוי תחושה מרענן.
בנוסף, לפעולת המציצה יש ערך גדול מעבר לאכילה. המציצה מחזקת את שרירי הפה והלשון, דבר שרבים כל כך מהילדים שלנו זקוקים לו. זמן מציצה הוא הזדמנות לתרגל עבודת שפתיים והחזקת לשון בתוך הפה.
כנראה שגם הסינים עלו על הסטארטאפ, ובשנים האחרונות יש היצע מגוון של כלים לארטיקים, החל במכל המסורתי עם מקלות הפלסטיק וכלה בכלי סיליקון דמויי טילון.
לקינוח אציע כאן כמה סוגים של ארטיקים טעימים ובריאים:
- קרטיב קרח בהיר על בסיס תרכיז תפוחים או מיץ ענבים, עם חליטה של עלי נענה או לואיזה.
- תוספת של מעט מי סלק, פירות יער או תה היביסקוס מתפקדת ממש כמו צבע מאכל והופכת את הקרטיב לאדום.
- בננה, חמאת שקדים או אגוזים יהפכו את הקרטיב לארטיק משביע, ושייק של פירות העונה או פירות קפואים יהפוך אותו לפצצת אנרגיה.
- אם תהיו זהירים מספיק, תוכלו בעזרת הארטיק להגניב לילדים שלכם גם מאכלים שבדרך כלל הם פחות אוהבים, לדוגמה: זרעי צ'יה, פשתן או מלפפון.
זוהי על קצה המקל התשובה שלי לשאלת הבריא וטעים של הילדים. ולגבי השאלה כמה ארטיקים כאלה ילד יכול לקבל ביום, לדעתי התשובה היא… כמה שהוא רוצה.
