התמצאות במרחב היא יכולת חשובה למבוגרים וגם לילדים. לא רק ימאים מחפשים את כוכב הצפון, כל אדם זקוק לידיעה היכן אני נמצא ביחס לעולם. ידיעה זו מאפשרת תנועה מודעת ומבוקרת ובמקביל משרה רוגע וביטחון פנימי. לא לחינם כשמישהו טועה באופן קבוע ומשמעותי אנחנו אומרים שהוא "איבד כיוון" או באופן ספציפי יותר – "איבד את הצפון".
איך נלמד את ילדינו לזהות כיוונים ולמצוא את עצמם במרחב?
בשלב הראשון המרחב הממשי גדול ומבלבל עבורו, ויהיה לו קשה לתפוס איפה נמצא כל צד בבית או ברחוב, לכן אני מציעה ליצור הדמיה קטנה על השולחן ורק אחר כך לעבור למציאות עצמה.
הנה הצעה פשוטה ביותר: הכינו אוהל קטן ותלת ממדי. אפשר לעשות את זה מפלסטלינה, ומי שרוצה להשקיע יכול לגזור בדים וליצור שלד מחוטי ברזל, שיפודים או כל חומר אחר שזמין לכם. צרו לאוהל שלכם 4 פתחים, הציבו אותו על קרטון ביצוע, וציירו 4 שבילים, כל אחד מגיע לפתח אחר. אפשר להכין את השבילים ממריחה של פלסטלינה, או כל דרך יצירתית אחרת שעולה בדעתכם, אבל הפעם חשוב שזה יהיה מוצג תלת ממדי, אל תתפשרו על ציור כי זה עלול להיות מבלבל ומטעה.
כעת ספרו לילד על אברהם אבינו, שהקים אוהל במדבר. תארו לו את חיי המדבר, וכמה צמאים עוברי האורח שהולכים במדבר. ספרו כמה הם שמחים לראות אוהל מרחוק, וכמה כבר רוצים להגיע. אברהם רצה לעזור ולהקל על האורחים, וחשב: מי שיגיע מצד צפון בוודאי יהיה עייף וירצה מיד להיכנס, אז פתח את הפתח לצד צפון. ומה יהיה אם מישהו יגיע מצד דרום, מה הוא יעשה? להטריח אותו לעשות סיבוב ולחפש את הפתח? לא, אברהם רוצה להקל גם עליו, ופותח פתח גם מצד דרום. ומה עם מי שיגיע ממזרח? הנה אברהם פותח פתח גם עבורו, וכך במערב.
אפשר להוסיף שילוט עם שמות הצדדים: ניתן לתלות שלטים על האוהל, או להכין 'תמרורים' (שיפודים שנעוצים בפלסטלינה).
זה הזמן להראות לילד כרטיסים עם המילים 'מזרח' 'מערב' 'צפון' ו'דרום', לספר לו לאיזה כיוון מתפללים שמונה עשרה, איזה ערים נמצאות בדרום ארץ ישראל ואיזה בצפון. צאו עם הילד בשעת הזריחה והשקיעה, וחפשו את המזרח והמערב. אתם יכולים גם להראות לו מצפן וללמד אותו לזהות את הצפון ובעקבותיו את שאר הרוחות. בקיצור, לכו עם הילד שלכם לכל הרוחות, והפעם במובן הכי טוב של המילה!
עיצוב ובניה Odesign